היום הראשון שלנו בבלוג עבר בדממה מופלאה, האם זה בעיות טכניות או שכבר הגענו לקו הסיום ללא נשימה. אז אני אמשיך ואספר לכן על הצוות שלי. הצוות שלא פגשתי עדיין איני יודעת כיצד הן נראות אבל בהחלט אני יודעת כיצד הן נשמעות דרך תיבת המייל שלי.הראשונה היא מיכל דוקטורית לגנטיקה, היא קטנה מידה 36 , עובדת על בטריות של דורסל, בתיבת המיילים שלי מצויים כבר עשרות מיילים בהן תכננה, תאמה וארגנה כמעט את כל המשימות של הצוות ואנחנו רק מאשרות את הסיכומים שלה. שירה שמתגוררת בגולן , קנדית במקורה ואנחת הרווחה שלה הגיעה עד ליפן כשהתחלתי להתכתב איתה באנגלית ואחרונה חביבה רחל שאיני יודעת עליה דבר , היא כמוני, עדיין עסוקה בלסגור קצוות כדי להספיק לטיול. ואני יושבת ביפן ו"מגהקת" משום שכל משפחתי הבעל והילדים מתגלגלים מצחוק מהמחשבה שאני אבלה עם 53 נשים עשרה ימים , ללא מקלחת חמה בטיול של הצופים.